כותרות

אזהרה: צריכת החשמל של AI צפויה לעקוף את זו של הודו עד 2030

לפי אזהרתו של רנה האס, ראש חברת ארם הולדינגס, צריכת החשמל של מרכזי הנתונים ברחבי העולם עלולה לעלות על זו של הודו, המדינה הצפופה ביותר בעולם, עד שנת 2030. האס חוזה כי מרכזי הנתונים יצרכו כ-8% מסך צריכת החשמל העולמית עד אותה שנה, כאשר הגורם העיקרי לכך הוא הצמיחה המואצת של טכנולוגיות בינה מלאכותית.

כדי להתמודד עם האתגר הזה, האס קורא לשינוי גישה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. הוא ממליץ על מעבר לעיצובי חומרה יעילים יותר מבחינת צריכת אנרגיה, אימוץ מקורות אנרגיה מתחדשים וכיוונון אלגוריתמי בינה מלאכותית כדי להפחית את טביעת הרגל האנרגטית שלהם. צעדים אלה נדרשים כדי להבטיח עתיד בר-קיימא לתעשיית הבינה המלאכותית ולמנוע השפעות סביבתיות שליליות.

בעוד שהאתגר הוא משמעותי, כמה ספקיות מרכזי נתונים מובילות כבר מתחילות לפעול בכיוון של שילוב בינה מלאכותית בניהול מערכות הקירור שלהן. לדוגמה, ST Telemedia Global Data Centres ערכה פיילוט בסינגפור שהדגים פוטנציאל לחיסכון של כ-10% בצריכת האנרגיה לקירור באמצעות שימוש באלגוריתמי בינה מלאכותית. יוזמות כאלה מראות כי ניתן להתמודד עם האתגר של צריכת אנרגיה על ידי יישום חדשנות טכנולוגית.

בהודו, הממשלה שוקלת לפתח תשתית ריבונית לבינה מלאכותית משלה, במטרה להפחית את התלות בחברות טכנולוגיה גלובליות ולקדם יישומים לפיתוח חברתי וכלכלי. צעד זה יאפשר להודו לנצל את הפוטנציאל של בינה מלאכותית תוך שמירה על ריבונות טכנולוגית ועל אינטרסים לאומיים.

חברות טכנולוגיה מובילות כמו AMD גם מכירות בצורך להגביר את יעילות האנרגיה של מערכות המחשוב שלהן. AMD הציבה לעצמה יעד שאפתני של שיפור פי 30 ביעילות האנרגיה עד 2025 לעומת 2020, ודיווחה על התקדמות משמעותית של פי 13.5 עד כה באמצעות חידושים טכנולוגיים. מאמצים כאלה מצד השחקנים המובילים בתעשייה מהווים דוגמה חשובה לדרך שבה ניתן להתמודד עם צריכת האנרגיה הגוברת של מערכות בינה מלאכותית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט נגישות

פתיחת צ'אט
היי👋
איך נוכל לעזור?